תעודת זהות
כינוי	תיאטרון החלומות
כתובת	דרך מאט באזבי, אולד טראפורד, מנצ'סטר, אנגליה
התחלת בנייה	1909
פתיחה	1910
מספר מושבים	76,212
גודל המגרש	68 על 105 מטרים
הארכיטקט ב1909	ארצ'יבלד לייץ'

ההיסטוריה:

אולד טראפורד הוא האצטדיון הראשון שבו שיחקה מנצ'סטר יונייטד, כשעוד נקראה בשמה הישן- ניוטון היית'. האצטדיון היה ממוקם בצפונה של מנצ'סטר, בשכונה בשם מונסל. כשהצטרפה יונייטד לליגה בשנת 1892, הפך המגרש הזה לשנוא ביותר על הקבוצות בליגה. מצבו של המגרש היה גרוע. לא היה בו דשא, ומרבית העונה חציו האחד היה מלא בבוץ וחציו השני קשה כמו סלע. חדרי ההלבשה של השחקנים היו ממוקמים כ 800 מטרים מהמגרש. בעקבות חוסר התנאים, עברה הקבוצה כבר בשנת 1893 לשחק במגרש אחר, בשכונת קלייטון. הסביבה הייתה דומה, אך המשטח של המגרש  היה טוב יותר. אבל השיפור העיקרי, היה, יציע ישיבה אחד של 1,000 איש, אשר נבנה ע"י ג'.ה. דייוויס, חבר הנהלת המועדון שעיסוקו בנקאות.

אך המגרש הזה לא היה כמו לשחק בבית, באולד טראפורד. לפיכך, בשנת 1909, מכר אותו חבר ההנהלה דייוויס, בסכום של 60,000 פאונד (סכום עתק בזמנו),  על מנת לקנות ולפתח את האדמה בטראפורד פארק ולבנות עליה את האצטדיון המיועד. בפברואר 1910 שיחקה מנצ'סטר יונייטד, שכבר נקראה בשם זה, את משחקה הראשון במגרש המחודש. המשחק נערך לעיני 45,000 צופים. היריבה הייתה ליברפול (ליברפול ניצחה 4-3). במגרש היה יציע ישיבה אחד בלבד והוא יכול היה להכיל 80,000 צופים.
 
כיום, אולד טראפורד, שקיבל את כינוי החיבה 'תיאטרון החלומות' על ידי בובי צ'רלטון, הוא אצטדיון כדורגל המוקף כיסאות, ברובע טראפורד במנצ'סטר, אנגליה, עם מספר מקסימלי של 76,212 צופים, האצטדיון הוא השני בגודלו באנגליה, אחרי וומבלי, והוא המתקן היחידי במדינה שקיבל דרוג של חמישה כוכבים מההתאחדות האירופאית לכדורגל. האצטדיון ממוקם כ 800 מטר משטח הקריקט של אולד טראפורד והוא קרוב לתחנת החשמלית מטרולינק.

השטח הוא ביתו של מועדון מנצ'סטר יונייטד, בקביעות, מאז שנת 1910, עם פרק זמן יוצא מהכלל של שמונה שנים- מ 1941 עד 1948- עקב ההפצצות על האצטדיון במלחמת העולם השנייה. במשך תקופה זו, המועדון חלק עם היריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי, את האצטדיון באלנד רואד.

המועדון עבר מספר הרחבות בשנת 1990 ובשנת 2000, בעיקר תוספות של שורות ביציעים הצפוני, מערבי ומזרחי, מה שעזר להביא את האצטדיון כמעט לגודלו הקודם, 80,000 צופים. שיפוצים נוספים יכללו, כנראה, שורות נוספות ביציע הדרומי, מה שיגדיל את קיבולת האצטדיון למעל 90,000 צופים. כיום, הקיבולת של המועדון דומה לקיבולת שלו בשנת 1939, כשהכיל 76,962 צופים במשחק חצי גמר הגביע האנגלי בין וולברהאמפטון וונדררס לבין גרימסבי טאון.

היציע המערבי, סטרטפורד אנד ב1992

המגרש מארח לא פעם חצאי גמר של משחקי גביע, כמקום כינוס ניטרלי, וגם אירח משחקים של נבחרת אנגליה כאשר אצטדיון וומבלי היה בשיפוץ. האצטדיון גם אירח משחקים במסגרת אליפות העולם בשנת 1966, אליפות אירופה בשנת 1996 וגמר גביע האלופות של שנת 2003. מלבד משחקי כדורגל, אירח המגרש משחקי פליי אוף של ליגת הרוגבי בשנת 1998 וגמר אליפות העולם ברוגבי בשנת 2000.

מבנה ושירותים:

המגרש מוקף ארבעה יציעים מקורים, אשר בכולם כיסאות ישיבה. בכל היציעים, מלבד הדרומי, ישנם שני גושי מושבים. היציע הצפוני נמצא מעל דרך היונייטד ויכול להכיל 26,000 צופים. ביציע הצפוני ישנם מספר תאים והוא גם מכיל מספר רב, יחסית, של מתקנים פופולאריים, כמו: הקפה האדום, המוזיאון וגביע הגביעים. ממול נמצא היציע הדרומי שהוא היציע הרשמי העיקרי. היציע מכיל 11,500 מקומות ישיבה. בתחומו נמצאים רוב חדרי המנהלים ובו מארחים את האורחים המכובדים. עיתונאים יושבים במרכז החלק העליון של היציע, על מנת לתת להם את המבט הטוב ביותר על המגרש. פיגומי הטלוויזיה נמצאים אף הם באותו האזור, אבל בסופו של היציע.

מאמני הקבוצות המשחקות יושבים משני צידיה של מנהרת השחקנים. המנהרה שהייתה בשימוש עד שנת 1993 הייתה השריד היחידי לאצטדיון המקורי של 1910 שנהרס בהפצצות מלחמת העולם השנייה. המנהרה חודשה בשנת 1993. עמדות המאמנים מוגבהות מעל פני השטח, כדי לאפשר למאמנים תצפית טובה יותר על הנעשה במגרש. ב 6.2.08, במלוא 50 שנה לאסון מינכן, ניתן למנהרה שם חדש: 'מנהרת מינכן'. המנהרה הנוכחית ממוקמת בפינה הדרומית מערבית ומשמשת גם לכניסת רכבי חירום. במקרים בהם נדרשת כניסה של מספר רב של רכבי חירום, המושבים מעל המנהרה יכולים להיות מורמים לגובה של 7.6 מטר. המנהרה מוליכה לחדרי ההלבשה של השחקנים, חדרי ראיונות לטלוויזיה ולחדר ההסבה של השחקנים.

היציע המערבי, עם קולאג' המושבים שלו, הוא המפורסם ביותר. מכיל 12,000 מקומות ישיבה. באופן מסורתי, ביציע זה יושב הגרעין הקשה והמרעיש של האוהדים והוא ידוע גם בשם 'הקצה של סטרטפורד'(סטרטפורד אנד). השם נלקח מהעיר סטרטפורד הקרובה לצידו המערבי של האצטדיון. המושג 'הקצה של סטרטפורד' מושרש עמוק בתרבות המועדון. לדניס לאו ולאריק קנטונה היה כינוי חיבה בשם 'המלך של הקצה של סטרטפורד' ופסל של דניס לאו גם נמצא ברחבה שלפני היציע. במקור, היציע תוכנן להכיל 20,000 אוהדים והוא היה האחרון להיות מקורה, כמו גם האחרון שהיו בו מקומות עמידה. בשנת 1990 שודרג היציע והעבודות הסתיימו בשנת 1993. בשנת 2000 התווסף עוד חלק ליציע והרבה אוהדים מעמדת K בחרו לעבור אליו ולתלות דגלים ושלטים מהמחסום הנמצא בחזית היציע.

 הסטרטפורד אנד כיום

חנות המועדון של היונייטד עברה שישה מקומות מאז שנתפתחה לראשונה. במעבר הלפני אחרון היא מוקמת בחצר הקדמית של היציע המערבי. במעבר הזה הושקעו כספים רבים שהפכו את החנות למגה חנות אותה פתח סר אלכס פרגוסון ב 3.12.1994. אבל עבודות השיפוץ והוספת שורות ליציע המערבי גרמו לכך שהחנות עברה שוב- בפעם האחרונה, כנראה- ליציע המזרחי. שטחה של החנות הענקית הוא 1,600 מ"ר והיא רכושה של נותנת החסות של המועדון- נייק- שגם מפעילה אותה. היציע המזרחי(מכיל 11,500 מקומות ישיבה) נקרא גם 'הקצה של סקורבורד' או יציע K וגם בשם 'החצר הקדמית' מאחר והאוהדים אוהבים להתכנס שם לפני ואחרי המשחקים. פסלו המפורסם של סר מאט באזבי ממוקם בכניסה ליציע כמו גם השעון של מינכן. השם סקורבורד(לוח תוצאות) נגזר מכמות לוחות התוצאות הרבים שהיו שם עד סוף שנות ה 60.

הקפה האדום:

הקפה האדום הוא יותר מסתם מקום למלא בו את הקיבה. הוא עוד מקום המהווה דוגמה לאיך בילוי של יום באולד טראפורד יכול להיות כל כך מיוחד. על קיר אחד מוקרנים משחקי היונייטד ללא הפסקה ומגוון המאכלים שמציע המקום הוא גדול. בנוסף, לא כדאי להסיר מבט מהדלת, מאחר ואין לדעת מי ייכנס פתאום. הקפה האדום ממוקם, כאמור, ביציע הצפוני.